?היי, מה קורה 
  • White Facebook Icon

© 2023 by אמיר שטיין . Proudly created with Wix.com

  • White Facebook Icon
להרשמה

היוש, קוראים לי אמיר שטיין    ואני בן 22.

כבר שנים שאני יודע  שבכל מקום בעולם בו אני אהיה, לא משנה מה המצב או הסיטואציה, כל חובב ספרים שאני אפגוש יהפוך מיד לחבר.

מקווה לצרף אתכם/ן לרשימה:)

כדי שתוכלו לקרוא סקירות ברגע שהן מתפרסמות, ועוד הפתעות שוות, מומלץ להרשם ממש כאן.

  • Amir Stein

מרד אדום



ברוכים וברוכות הבאים למח המבולבל שלי. סיימתי את מרד אדום, ואני מרגיש שעבדו עלי. הנה המחשבות שלי, מקווה שהן תצלנה אתכם ממפח נפש אדיר.


אזהרה: מדובר בסקירה, לא ביקורת. אני מנתח פרטים שונים בסיפור. אם לא מתחשק לך ל פרטים על הלילה, המנע/י מהסקירה הזו.



מרד אדום התחיל בצורה די מבטיחה. יש לנו שבט של אדומים שעובדים במכרות בתת תנאים, נתונים לשטיפת מח מסיבית בנוסח "אתם בהקרבה שלכם מאפשרים לנו ליישב את מאדים עבור שאר בני האדם שיבואו" ו"החיים הפשוטים שלכם הופכים אתכם לאציליים כל כך, הלוואי ואנחנו יכולנו להנות ככה משירים, משפחה ואלכוהול".


שטיפת המח מאוד תואמת למודל הבייט של סטיבן חסן, אז נהנתי לקרוא את התאור של הסופר. יש לנו הגבלה של תנועה, של מזון, שינון של מנטרות, נתינת הרגשה של ערך נעלה- וכמובן, עונשים גרוטסקיים. עוד אלמנט מעניין הוא, שבתחכום מרושע הקאסטה השולטת גורמת לאדומים להתחרות אלו באלו.


יש קבוצה מסוימת של אדומים שמקבלת המון מזון לעומת האחרים שצריכים להתחרות בהם- ולא מצליחים. האדומים, באקט של טיפשות מוחלט, שונאים את אלו המקבלים יותר מזון, במקום לשנוא את מי שמעביד אותם בפרך ומונע מהם את האוכל.


בהתחלה קצת הייתי מבולבל מהקאסטות השונות, שהיו דומות מדיי למלכה אדומה (אל תקראו את הספר הזה בחיים!), אבל במחקר קטן גיליתי שמרד אדום יצא שנה קודם. אנחת רווחה.


הגיבור שלנו, דארו (לא דרו! בחרו לקרוא לו דרו בעברית למרות שזה לא השם שלו באנגלית), חושב שהדבר הכי מטופש בעולם הוא מרד. אבא שלו ניסה למרוד, בעזרת ריקוד אסור, ודארו הקטן נאלץ לראות את אבא שלו נתלה. מאז הוא גדל עם אימו ודוד שיכור, שמשמש לו כאב.


ההיסטוריה של דארו גורמת לו לרצות להיות העבד הכי טוב, כי רק ככה הוא ישרוד. למרוד לא יביא לו ולאישתו לחם הביתה, לנצח את קבוצת האדומים השנייה, כן. אה, הזכרנו שהוא נשוי? תוחלת החיים במכרות ממש ממש נמוכה, ולכן נשים מתחתנות בגיל 14, וגברים בגיל 16. הם זוג טינאייגרי רגיל וכל זה, אז ממש מוזר לשמוע על חוויות הנישואין שלהם.

בכל מקרה, כמה דברים שחשוב לזכור בסקירה הזו: 1. דארו גודל בלי השכלה מינימלית. 2. דארו גדל מתחת לאדמה, ועובד קשה כל היום בתת תנאים. 3. המידע היחיד שדארו נחשף אליו, זה חלקיקי תעמולה מהטלוויזיה (שנקראת בספר: "הולו פח". מה זה אומר, לעזאזל?) כל זה ממש חשוב להמשך, כשהספר מדרדר בפתאומיות אל התהום. איו, אישתו המאוד לא נאיבית של הגיבור המאוד נאיבי שלנו, נרצחת באכזריות כשהיא בוחרת לקחת את דארו מעל האדמה - כדי להזדיין. אה כן, היא מסכנת את שתיהם במוות כדי לעשות סקס באוויר הפתוח. מאוד מאוד הגיוני. בכל מקרה, איו לוחשת לו מול הכוכבים שמרד זה מה שאמור לעניין אותו, שהם עבדים, שמתייחסים אליהם חרא. ודארו נפגע שהיא חושבת על מרד יותר מאשר עליו (!!). הם כמובן נתפסים, ואיו מוצאת להורג. היא הופכת את עצמה לקדושה מעונה על ידי כך שהיא שרה שיר של מרד לפני ההוצאה להורג. מאותו רגע, חבורה של מורדים מחליטים לחטוף את דארו, שמעולם לא הזדהה אפילו קצת עם המרד- ולהפוך אותו לתקווה שלהם. עכשיו אני הולך להגיד לכם דבר חכמה שיציל את שארית חייכם: לעולם אל תסמכו על ספר שכותב ספוילרים על הכריכה האחרית שלו. מסתבר שהפרט העלילתי הזה הוא הדבר הטוב היחיד שיש לספר להציע. ואני מצטט מהכריכה: "...האנושות בגדרה בדרו ובבני עמו, ועד מהרה הוא מגלה שהוא לא יותר מעבד ליתר הגזעים, שכבר חיים על פני הכוכב האדום שנים רבות בערים מרהיבות"... זה חתיכת ספוילר ענק שאין לי שמץ של מושג למה שאדם בר דעת יכתוב אותה על הכריכה של הספר... אבל אוקיי, מכאן דברים רק מדרדרים. דארו, בחור שמעולם לא הזדהה עם ולו ניצוץ קטן של מרד, נבחר על ידי המורדים להיות התקווה שלהם. למה? 1. הם מתייחסים אליו כבחור חכם, אבל הוא לא. הוא פוץ יהיר שהיה מוכן לסכן את כל שאר העובדים במכרה בפיצוץ, כי הוא לא ימות לדליפת הגז. בנוסף, הוא גם מזלזל בידע של אנשים מבוגרים ממנו, שיודעים שלהגדיל את התפוקה *לא* יביא להם זר דפנה. 2. הוא מלא כעס על המוות של איו- וול, גם אבא שלו נרצח על ידי הזהובים, זה לא נראה שזה שינה משהו מהרפיסות שלו וחוסר העמוד שדרה שלו. בעצם המורדים תולים בדארו תקוות ענק, בלי שום הצדקה מינימלית. וזה רק מחמיר מכאן והלאה... דארו מוכנס לניתוחים "פלסטיים" מתקדמים ברמה כמעט בלתי נתפסת, שבעצם הופכים אותו לזהוב. הוא נשלח, בצעד בלתי הגיוני בעליל, לבית ספר שיכין אותו להיות מפקד צי. למה לא הגיוני? 1. כי להביס את הזהובים יהיה הרבה יותר פשוט בעזרה מידע מודיעיני. איזה תועלת יש למפקד זהוב שמפקד על זהובים? זה לא כאילו הוא יוכל להכריח את החיילים להרוג את בני עמם. 2. התהליך של להפוך למפקד לוקח בערך 10 שנים, כאשר תוחלת החיים של אדום ממוצע הוא 40 שנה. זה לא מרגיש כאילו יש להם כל כך הרבה זמן לזלזל. 3. למעלה מ50 אחוז מהתלמידים שנכנסים לבית ספר ההוא לא יוצאים ממנו בחיים. למה שישקיעו כל כך הרבה מאמץ בליצור אותו, כאשר הסיכוי שלו לצאת בחיים נמוך להחריד? 4.לדארו יש פער השכלתי ענק. הוא גדל במקום מבודד, בחברה אחרת לחלוטין, והסופר לא חושב לרגע שהוא אמור להסביר לנו איך הפר המטורף הזה נעלם בין רגע? ואני ממש ממש מצטער אבל סיפור לפני השינה לא יעזור עם פער כזה (אני חי כבר 5 שנים מחוץ לעולם החרדי ועדיין יש לי פשלות מדי פעם, ולא חייתי בניתוק מטורף כמו דארו). אין מצב בכל היקומים שמישהו עם פער השכלה שכזה יצליח להיות מרגל טוב.

גם עצם העובדה שהשינוי הגופני הזה קורה, קצת מפריע לי. דבר ראשון, אם יש שינוי כזה- שמחזק בן אדם ומשנה אותו, למה אנשים כמו ההורים של ג'וליאן לא העבירו אותו את זה? עדיף היה שהוא יסבול קצת ולא ימות, לא? הספר נותן לנו אקספוזיציה משמעותית של הסבל וחוסר הצדק שהאדומים עוברים בידי הזהובים, ואז נותנים לנו 3/4 ספר של הגיבור מתנהג בדיוק כמו זהוב, מדרדר מוסרית ומתחיל להתנהג כמו מניאק. אני מנסה לחשוב, למה הסופר חושב שאני אשאר לתמוך בגיבור במצב כזה? חוץ מכל זה, הספר סובל מעודף מצ'ואיזם מוגזם. כל מי שלא מספיק גברי, מכונה "פיקסי" שזה המקבילה של "יא הומו" - מה שכנראה לא היה מספיק פוליטיקלי קורקט עבור הסופר. מה כן פוליטקלי קורקט? אונס, המון המון אונס שקורה בלי שום סיבה, כשהבת אדם היחידה שמתנגדת לו היא אישה. ההומופוביה של הסופר צצה גם בסצנה שבה 2 לוחמים נרדמים יחד, וצוחקים עליהם שהם נראים כמו אוהבים, ומעניין מי מהם הרומיאו והג'ולייט. או בבוטות, מי מהם "נותן" ומי "מקבל". אני כבר שומע את הקולות שאומרים: זאת לא הדיעה של הסופר, זה מה שקורה בעולם הזה. אז להזכירכם: הסופר בנה פה עולם חדש לחלוטין. עולם עתידני בכוכב מרוחק. הוא בחר שנשים לא תיהינה בטוחות בעולם הזה. הוא בחר שתיהיה ההומופוביה העולם הזה. הוא בחר שהעולם הזה (גם אצל האדומים וגם אצל הזהובים) יהיה עולם שובניסטי ודוחה. יש הרבה עוולות חברתיות שאפשר להכניס לספר, בלי לדרדר נשים לרמה של זונות, ושל חפצים. עוד אלמנט סופר מעצבן: הנשים המאוד מוכשרות והרבה יותר חכמות מדארו מפנות לו שוב ושוב את מוקד השליטה. הוא גבר, אז הוא צריך לשלוט... למרות שהן הרבה יותר טובות ממנו. המניעים של הגיבור קלושים. ההתנהגות שלו מרתיעה, ולא מייצרת הזדהות. החלק הארי של הסיפור מתרחש בבית ספר, בו דארו אחראי לרצח וכאב ושדידות ופשיטות. הוא נהפך להיות מה שהוא גייס אותנו נגדו, ואנו מאבדים את האמון בו.

אני יודע שהסקירה שלי הייתה ארוכה, אבל יש דבר אחרון שאני רוצה להתייחס אליו. המיתולוגיה. הספר הזה כביכול מקבל השראה מאוד חזקה מהמיתולוגיה הרומאית וההיסטוריה הרומאית. זה מתבטא בדברים כמו: שינויי גוף, טיפוח גוף מוגזם, אדישות לערום, האמונה שיש אנשים שנועדו להיות עבדים והאמונה שלאנשים לא חזקים לא מגיע לחיות. לפי האגדה, הספרטנים היו לוקחים תינוקות בעלי מומים גופניים ומשליכים אותם ממעלה צוק אל הים. גם בספר הזה החברה טוענת שיש צורך להרוג את כל מי שחלש כדי לשרוד. מה שמפריע לי הוא:

1. זה היה מדיי מודגש בסיפור. הסופר לא טרח להטמיע את החברה הרומאית בסיפור, הוא פשוט דחף לנו אותם מתחת לאף. 2. לא נראה שהסופר מבין את המוטיב הספרטני של רצח נכים. הוא חוזר כל הזמן על זה שזה האבולוציה (הוא מתכוון ברירה טבעית?), תוך פספוס המטרה. הספרטנים לא זרקו תינוקות עם מומים ממעלה צוק כדי להשביח את הגנים ה*עתידיים* שלהם. הם השליכו תינוקות במעלה צוק כדי שבאופן פרקטי התינוקות לא יכבידו על החברה שלהם. בספר, נרצחים ילדים שהם בהחלט אינם חלשים. הם היו יכולים לעשות הרבה פעולות בחברה שאינן בהכרח קרב. הם אינם מכבידים או מזיקים לחברה. הרצח שלהם הוא נטו כעונש על זה שהם לא מספיק חזקים. ומנקודת מבט ספרטנית, זה מיותר לחלוטין. גם התרגום של יעל אכמון, שאני בדרך כלל ממש מחבב את התרגומים שלה, לא הסתדר לי בכלל (עברתי באמצע הספר לאנגלית) 1. זה שהקללות גורי ובלודי נשמרו באנגלית, ממש קטעו לי את רצף הקריאה. 2. שימוש במילים כמו הולו- פח לא היו מובנים לי בכלל. 3. השם של הגיבור, שנכתב דרו במקום דארו למרות שככה מבטאים את השם שלו... ועוד... אז אם בא לכם לראות איך הגיבור שלכם מדרדר מוסרית, משחק בפוליטיקה ומוות של אנשים אחרים, מתאהב במישהי 2 דקות אחרי שאישתו מתה- ומתנהג כמו בריון גברירי- תקראו את מרד אדום. אחרת פשוט תסבלו כמוני.