• Amir Stein

מכשירי התופת

עודכן ב: 30 ינו 2019

בעולם היפותטי, לו הייתה לכןם מראת קסמים, ויכולתםן לראות אותי בשבת האחרונה- הייתםן נתקפים.ות פליאה, או אפילו תדהמה.

אתםן מבינים.ות? לא בכל יום עיניו של אדם שוזפות מחזה קורע לב, ומפליא, כמו המראה של אדם הקורא את מכשירי התופת.

בכי, צחוק וקריאות הידד משמשות בערבוביה. לרגע אדם תוהה האם לתלוש שערות ראשו, או לקרוע בגדיו- באבל. ובשניה שלאחר מכן הוא מחבק חד קרן ומייבב באושר אל תוך רעמתו. (החד קרן הנ"ל הינו חיה פרוותית המשמשת לנוי וכירבולים- למקרה שתהיתם כיצד עלה בידי להשיג חד קרן)

ועכשיו בלי השפה הפיוטית, למרות שזו חביבה עלי במיוחד, רגע, למה אני ממשיך לכתוב בפיוטית?

טוב, חזרתי לעצמי. הנני מוכן ומזומן לכתוב סקירה.


לצפות בתהליך הצמיחה של קסנדרה קלייר, זהו תהליך מספק בפני עצמו. מהכתיבה הבינונית פלוס של עיר של עצמות ועד הכתיבה המשובחת והעשירה של עיר של אש שמימית- עברנו הרבה.

אבל באמצע, הגברת המוכשרת הצליחה לכתוב טרילוגיה. הטרילוגיה, שהיא למעשה סיפור אחד ארוך ומתמשך, שמחולק ל 3 ספרים, מתחילה באקספוציזיה מעניינת, ונגמרת בסיפור קורע לב- שהשאיר אותי עם מחסור חמור בטישו ועם לחיים רטובות.


על הסיפור

טסה גריי שהתייתמה ואיבדה את הדודה שגידלה אותה, מגיעה ללונדון, בעקבות האחיה הגדול. להפתעתה, במקום שהוא יחכה לה בנמל- אוספת אותה כרכרה.

מאותו רגע ואילך, שום דבר בחייה של טסה לא נשאר כשהיה. הזהות שלה, העולם שלה, המשפחה שלה, העתיד שלה- כולם מוטלים בסימן שאלה גדול, ענקי וכואב.


האם טסה היא בסך הכל בובה על חוטים? האם היא קיימת? האם כל הסיפורים והאגדות- האם כולם נכונים? והאם יש מישהו בעולם שמחפש אותה? מה הופך אותנו לאנושיים? מה היא מפלצת?


טסה מתוודעת לעולם הצללים. עולם של מלאכים ושדים וכוחות שהיא לא ידעה שקיימים. עולם בו המשפחה האמיתית שלנו היא לאו דווקא משפחה גנטית.


ביקורת

הספר ההראשון היה בעיקר אקספוזיציה, אז הוא קצת שיעמם אותי. אבל עדיין היה כיף לקרוא אותו. הספרים מתרחשים בעולם הויקטוריאני, ודילמות כמו מעמד חברתי, מגדר ודעות קדומות- נוכחים בו מאוד.

את הספרים הללו מומלץ בחום לקרוא באנגלית. השפה שלהם גבוהה ועשירה, אבל פשוטה להבנה. והיופי של המילים נהרס לחלוטין בתרגום (לא באשמת המתרגמת, אלא פשוט בגלל שהמשלב הלשוני הזה פשוט לא קיים בעברית). קראתי בעברית ועברתי לאנגלית- ואין להשוות.

סיפור האהבה שהיה יכול להיות כל כך קלישאתי- משולש רומנטי- יצא ייחודי וחצוף. כי במקרה שלנו, שלושת הדמויות הראשיות אוהבות זה את זו. ולא דווקא בצורה מינית.

הדינמיקה בין שלושת הדמויות מקסימה.

הספר מלא בפניני חכמה של וויל, שגורמים לך לרצות לדפוק לו לבנה על הראש- אבל גם גורמים לצחוק פשוט לבקוע מהבטן בלי שליטה.

לצערי, לקסנדרה יש נטיה לכתוב גברים מרתקים, ונשים משעממות וחסרות אופי. במקרה שלנו, לטסה יש קצת אופי! אבל וויל וג'ם כתובים כל כך טוב, שלא שמים לב שזה רק קצת.

והיי, לשרלוט יש אופי. הרבה אופי. זה מקסים. למה אין יותר דמויות נשיות כמו שרלוט? אישה חזקה, שלא מפחדת להיות אימהית, רכה ואמפתית. רעיון רדיקלי, לצערי.

רוב הסופרים והסופרות נוטים לבלבול בין תסמינים חמורים של תסמונת קדם וסתית, ונשיות חזקה (כן, אני מדבר על אנבת' צ'ייס. בכיף ריק ריירדן, אתה יודע שאני אוהב אותך).

הספר מכיל את כל מה שספר טוב אמור להכיל: ציניות, משפטים חדים, ציטוטים מספרות משובחת, קרבות הרואיים באווירה סטים-פאנקית, רומנטיקה, התקפי חרדה כשדמות אהובה מפרפרת למוות, חתול קסום- ומגנס ביין!


מה היה מעצבן

באיזשהו שלב בסיפור, קסנדרה קלייר החליטה שאסור בשום אופן להשאיר א.נשים בלי זוגיות. אז היא דאגה לשדך את כולםן, וזה היה מקסים וחמוד - אבל מעצבן בצורה יוצאת דופן.

כאילו, אין שום פגם בלהיות רווקים, קסנדרה. את באמת לא חייבת למצוא פרטנר.ית לכל יצור אנושי בספר שלך. נא להרגיע בבקשה.

בנוסף, זה מעצבן שכל הזוגות של קסנדרה כל כך חמודותים! כאילו, איך אני אמור למצוא זוגיות עם ציפיות כאלו ??? אני גם רוצה ג'ם אחד משלי. אני היחיד?

זה גם ממש מעצבן שבן אנוש ששוכב עם שדה עלול לחלות ב demon pox. כאילו, חשבתי שהעולם של קסנדרה קלייר נלחם בגזענות, אז איזה מסר אני אמור לקבל, כאשר אדם מהגזע ה"גבוה" שוכב עם הגזע ה "נמוך" - ומקבל מחלת מין?

רק לי זה מזכיר את הסנריו של קולוניאליסטים באפריקה וhiv?

אני חושב שקסנדרה קלייר עושה עבודה טובה בליצור עולם שיוויוני וטוב, אבל לפעמים התת מודע שלה קצת בדיסוננס קוגנטיבי. אין לי דרך אחרת להסביר את מה שקורה כאן.

בכללי, הסדרה הזו מהממת ומומלצת בחום. יש בה יותר טוב מאשר רע, ויופי שלא כדאי לפספס.

בעיקר המון בניה של דמיות, צמיחה אישית- ולוחמה בחרבות מגניבות. היי, קסנדרה השתמשה בסדרה בחרב עם שם של מלאך מוסלמי, ו'הגיק- של - דתות' הפנימי שלי, קרן מאושר.

פינת הספוילרים:

כמו שבקשתםן ממני עשרות פעמים, הנה פינת הספוילרים.

כל מה שלא בסדר עם זה שסופי צריכה לעבור "גיור".

אני פשוט לא מרגיש בנח עם הנרטיב הזה, שלהיות צייד צללים מעלה אותך מדרגת משרתת למעמד נעלה של מישהי שראויה לצייד צללים.

אם קסנדרה הייתה רוצה לכתוב ספר שבאמת מתמקד בשוויון בין מעמדות, סופי הייתה פשוט מתחתנת עם גידעון. למה היא צריכה לעבור טקס כדי להיות "ראויה לו"?


לדעתי, העובדה שקסנדרה לא הרגה את ג'ם היא פחדנות. תהרגי את הדמות. כן, כולנו בכינו כש (ספוילר ביקום של פרסי ג'קסון) ג'ייסון מת, עם עניינים לא פתורים מול פייפר. אבל, זה בסופו של דבר גורם לי לקחת את ריק ברצינות. כשהוא מסוגל לוותר על דמות ראשית. (ולקח לריק מלא זמן ללמוד שמותר להרוג דמות ראשית)

אל תהרגי דמויות משנה ותגרמי לי לא לקחת אותך ברצינות.


כל הקטע עם אוטומטונים בעולם שהוא פנטזיה, קצת מוזר לי. הקיום של אוטומטונים הוא יותר מד"ב מאשר פנטזיה, וזה צרב לי מאוד.


שאפו, קסנדרה! אני חייב לציין שהטוויסט עם הצ'יינג'לינג הוא גאוני ואכזרי במיוחד.

למקרה שתהיתםן, צ'יינג'לינג זאת אגדה קלטית. בני הפיות גונבים ילד/ה בריא.ה ומחליפים אותו/ה בילד.ה חולה מבני הפיות. במקרה הזה, קסנדרה השתמשה בטוויסט מאוד מקורי, שמצד אחד מאוד קרץ לי כחובב מיתולוגיה, ומצד שני הצליח להפתיע אותי!


זהו, סיימתי את החפירה שלי לעכשיו!

אשמח מאוד אם תעקבו אחרי הבלוג, ואם תרצו/נה סקירה על ספר ספציפי, שילחו לי הודעה פרטית באינסטגרם או בפייסבוק.






אהבתם/ן את הסקירה?

כדי לאפשר לי להתרכז באתר, וליצור יותר תוכן עבורכם.ן אני זקוק לתמיכה שלכןם

איך אפשר לעזור?

א. המליצו עלי לחבר.ה

ב. קנו ספרים דרך הקישור שלי בבוק דיפוזיטורי

ג. תמכו בי בפייפל או בפאטריון


חיבוקים וחדי קרן עד לפעם הבאה 💖











?היי, מה קורה 
  • White Facebook Icon

© 2023 by אמיר שטיין . Proudly created with Wix.com

  • White Facebook Icon
להרשמה

היוש, קוראים לי אמיר שטיין    ואני בן 22.

כבר שנים שאני יודע  שבכל מקום בעולם בו אני אהיה, לא משנה מה המצב או הסיטואציה, כל חובב ספרים שאני אפגוש יהפוך מיד לחבר.

מקווה לצרף אתכם/ן לרשימה:)

כדי שתוכלו לקרוא סקירות ברגע שהן מתפרסמות, ועוד הפתעות שוות, מומלץ להרשם ממש כאן.