?היי, מה קורה 
  • White Facebook Icon

© 2023 by אמיר שטיין . Proudly created with Wix.com

  • White Facebook Icon
להרשמה

היוש, קוראים לי אמיר שטיין    ואני בן 22.

כבר שנים שאני יודע  שבכל מקום בעולם בו אני אהיה, לא משנה מה המצב או הסיטואציה, כל חובב ספרים שאני אפגוש יהפוך מיד לחבר.

מקווה לצרף אתכם/ן לרשימה:)

כדי שתוכלו לקרוא סקירות ברגע שהן מתפרסמות, ועוד הפתעות שוות, מומלץ להרשם ממש כאן.

  • Amir Stein

התפרצות/ טרי טרי

עודכן ב: 7 ינו 2019

או, הספר הזה מקסים ונוראי באותה מידה


עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שפשוט בלעתי ספר. בגלל שאני תולעת ספרים עם קבלות, אני בדרך כלל מרשה לעצמי לקרוא פרק אחד כל פעם, כדי לא לאפשר לספרים להעלים אותי מעל פני האדמה.

לא ציפיתי למה שקרה לי עם הספר הזה. א. חשבתי שהוא הולך להיות ספר פנטזיה- והוא היה מד"ב. ב. קראתי אותו בלי לעצור, למרות שהיו לי משימות ודברים חשובים לעשות, כי פשוט לא הצלחתי להפסיק (אני משער שזאת המקבילה הספרותית לחבילת עוגיות. מתחילים עם אחת, ובום- החבילה ריקה). ג. אני לא יודע אם אני אוהב אותו או לא.

צילום: אמיר שטיין

אז על מה הספר?

קאלי נעדרת. אחיה קאי מאבד תקווה לראות אותה שוב, עד שיום אחד הוא פוגש את שאי, נערה שראתה את קאלי ביום שבו נעלמה, ותקוותו מתחדשת. החיפוש שלהם מוביל אותם ללִבּה של מגפה איומה שמשתוללת בכל רחבי הארץ. האם יצליחו קאי ושאי לחמוק ממוות ולמצוא את קאלי?


מה אהבתי בספר?

הספר הזה הוא ספר פעולה. קורים בו דברים. הקצב שלו היה טוב ושמר על עניין גבוה.

אהבתי שהדמות הראשית אוהבת מדעים. זה קצת נדיר למצוא בספר נוער דמות שהיא לא סטראוטיפ של נשיות מוגזמת, שכוללת תפקידי מגדר מאוד ספציפיים.

אהבתי שהספר מבוסס על מכניקת הקוונטים, כי אני פשוט אוהב מכניקה קוונטית :)

וגם, הספר פשוט שאב אותי לתוכו. תמיד דבר טוב.

ואחרון אחרון חביב, חלק משמעותי מהספר מתרחש בצפון אנגליה, מקום שלמדתי בו בפנימיה. היה נחמד לחזור לניו קאסל, גם אם זה רק בספר ולא במציאות.


מה לא אהבתי בספר?

הוא נגמר בנקודת שיא. זה פשוט השאיר אותי עם תחושה שהסופרת לא סומכת על הכתיבה של עצמה, ושמישהו ירצה לקרוא את הספר הבא כי הוא באמת נהנה מהספר. עכשיו אני אהיה חייב לקרוא את


הספר השני - כי אני במתח. לא בגלל שאכפת לי מהדמויות. וזה חבל.

הסיפור אהבה - הרגיש לי מהיר מדיי, לא הגיוני, מאולץ- ושהסיבה היחידה שהוא שם היא בגלל שהסופרת רצתה שהגיבורה לא תישאר לבד בכל העלילה.


הסוף של הסיפור היה ברור לי בפרקים הראשונים. לאורך כל הספר, רק רציתי לצרוח לדמות הראשית : אבל למה את לא קולטת שככה וככה מתרחש??? ואולי הסופרת עשתה את זה בכוונה, אבל אני פשוט שונא כשזה קורה.


האם אני ממליץ על הספר?

התשובה הפשוטה היא כן. זה ספר שכתוב טוב, התרגום היה מצוין פלוס, הוא זרם וגרם לי להנות.

האם זה ספר מופת? לא. הוא לא הביא איתו שום רעיון מוסרי מעניין (כמו הארי פוטר, בני הנפילים או אני רובוט), הדמויות לא היו מורכבות באופן מיוחד או ייחודי. אבל זה הקסם של הספר, הוא לא דורש מדיי מאמץ ולכן אפשר לקרוא אתו בקצב אוטוסטרדה.

הוא מומלץ לטיסה, לנסיעה ארוכה, או סתם ליום שבא לרוקן את המח.

הספר הזה מקבל ממני 3 כוכבים מתוך חמש.


אהבתם/ן את הסקירה שלי? אל תשכחו/נה לעשות עוקב בתחתית העמוד כדי לקבל התראה כשמתפרסמת סקירה חדשה. וגם, דברו/נה איתי באינסטגרם שם תוכלו/נה לבקש ממני סקירות על ספרים ספציפיים ולדבר על ספרים!