?היי, מה קורה 
  • White Facebook Icon

© 2023 by אמיר שטיין . Proudly created with Wix.com

  • White Facebook Icon
להרשמה

היוש, קוראים לי אמיר שטיין    ואני בן 22.

כבר שנים שאני יודע  שבכל מקום בעולם בו אני אהיה, לא משנה מה המצב או הסיטואציה, כל חובב ספרים שאני אפגוש יהפוך מיד לחבר.

מקווה לצרף אתכם/ן לרשימה:)

כדי שתוכלו לקרוא סקירות ברגע שהן מתפרסמות, ועוד הפתעות שוות, מומלץ להרשם ממש כאן.

  • Amir Stein

הפרעה נפשית: האמת, השקר והמדע

עודכן ב: 7 ינו 2019



שנת 2019 בפתח; מצד אחד אני פוגש באמירות חשוכות של אנשים שטוענים ש"מחלת נפשיות הן שקר" ומצד שני, כיום יש לנו יותר ויותר מידע מדעי על התופעות הנפשיות. אז עם כמה שאני עצוב לשמוע את הטענות הללו, אני שמח בכמות המידע המדעי שזמין לי בנושא בעולם המודרני.



קצת על המדע שמאחורי האבחון: את הסוגיה של הפרעות נפשיות אנו פוגשים לראשונה (במערב), כאשר רופא וינאי בשם זיגמונד פרויד (כן, הוא היה רופא רגיל, md) נתקל במטופלים שסבלו מתסמינים פיזיים, ללא כל סיבה אורגנית. בתקופה של פרויד, לא היה שום טרמינולוגיה בנושא. פרויד הגיע למסקנה שלמטופלים שלו יש קשיים נפשיים אליהם הם לא מודעים, והם אלו שגורמים לתסמינים הפיזיים. פרויד גילה שכאשר הוא מנהל שיחות ארוכות עם המטופלים שלו, התסמינים הנפשיים לאט לאט מתפוגגים. ככה נוצר הבסיס לשיטה הפסיכואנליטית/ הפסיכו-דינמית. שיטתו של פרויד לא הייתה מבוססת על מדע קונקרטי, אלא בעיקר על ניסוי וטעייה. עוד לא התפתחו כלים מדעיים לחקור את התופעות שהוא עסק בהם, והרבה מהדעות והרעיונות שלו הושפעו ספציפית מהסביבה והחברה בה הוא חי. העובדה הזו משפיעה רבות על הסטיגמה סביב בריאות הנפש, והטענה שהיא פסאודו מדע. רוב האנשים חושבים על פרויד כשהם חושבים על "פסיכולוגיה", אבל למעשה הפסיכולוגיה היא רק שביעית פרויד. הפסיכולוגיה המודרנית מורכבת משבעה זרמים שונים, שרובם מבקרים את שיטתו של פרויד, ומאפשרים לנו לקחת את הטוב ולזרוק את הרע. בשנים שאחרי פרויד, מדענים שונים החלו לחקור תופעות נפשיות במעבדה. בשנים המוקדמות של הפסיכולוגיה,הסטרוקטורליזם, השיטה המדעית- פסיכולוגית של וונדט וטיצ'נר, שמה דגש על מחקר מדעי שיטתי בלבד, אותם חוקרים אחרים הצליחו לשחזר בקלות. בסופו של דבר השיטה נפסלה, בגלל פשטנות יתר ובגלל תחלופות טובות יותר.

כיום הבהביוריזם, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, והפסיכולוגיה הביולוגית הם 3 שיטות פסיכולוגיות מדעיות מרכזיות שמתעסקות כמעט רק במעבדה (תהליכים ותגובות פיזיות, מוחיות, וכאלו שקשורות בהורמונים). הזרמים האחרים, הפסיכולוגיה התרבותית, ההומניסטית, הפסיכו-דינמית, והאבולוציונית מחויבות להשתמש בשיטה המדעית כאשר הם עורכים מחקרים חברתיים.

תהליכים של מדעיזציה בפסיכולוגיה: את התהליך המדעי של הפסיכולוגיה אפשר לזהות עם כל כרך חדש של ה DSM שיוצא לאור. אם בעבר מחלות נפשיות הוגדרו כ:"תפקוד לא נורמלי" (הגדרה סובייקטיבית לחלוטין, שהייתה נתונה לפרשנות רחבה מדיי) הרי שכיום ה-"DSM-5" מגדיר את ההפרעה הנפשית כ"תסמונת המתאפיינת על ידי הפרעה משמעותית מבחינה קלינית בקוגניציה, הוויסות הרגשי או ההתנהגות של אדם, המשקפת דיספונקציה (הפרה) בתהליכים הפסיכולוגיים, הביולוגיים או ההתפתחותיים שעליהם מושתת התפקוד הנפשי". זאת אומרת, אפשר לראות איך ההגדרה נהפכה להיות מדעית יותר. וזה מסביר לנו על מגמה כללית בתחום. יש דגש רב בשנים האחרונות על התחום של פסיכולוגיה ביולוגיה, או מדעי המח ההתנהגותיים- שבעצם מקפיצים קדימה את כל מה שקשור לאבחון וזיהוי מדעי של הפרעות נפשיות, והפסיכולוגיה בכללי.

אז למה יש אנשים שחושבים שהפרעות נפשיות הם לא אמיתית? קודם כל, כבר הזכרתי את פרויד? למרות שהוא תרם רבות לפסיכולוגיה, הספקולציות חסרות הבסיס שלו השאירו את הפסיכולוגיה עם טעם לוואי רע. בנוסף, אנשים כמו רוברט וויטאקר מרגישים צורך לצאת נגד הפסיכיאטריה המודרנית. בדיוק כמו שיש אנשים שיוצאים נגד חיסונים, הרפואה הקונבנציונלית והעובדה שכדור הארץ עגול.

שימו לב שרוברט וויטאקר, מחבר הספר "אנטומיה של מגפה" הוא לא מדען, הוא לא רופא, אין לו שום הכשרה שקשורה לתרופות. ובכל זאת, הוא מרגיש בנח לדבר על כמה שציפרלקס מיותר. הטענות שאנשים כמוהו משמיעים הם: התרופות הפסיכיאטריות מטפלות רק בתסמינים. ובכן, בהתחשב בכך שתסמין מרכזי של דיכאון הוא אובדנות (מוות, במילים אחרות) אני לא רואה מה הבעיה בכך שמשפחת ה ssri מעלימה בצורה משמעותית את התסמין הזה. התסמין זה הבעיה, אז מעלימים אותו. זה לא אומר שאי אפשר ללכת גם לטיפול פסיכולוגי. שימו לב, הפרעות נפשיות הן שילוב של מרכיבים ביולוגיים (גנטיים) וסביבתיים, ולכן השילוב האורגני (תרופה) והחברתי (פסיכולוג) שתיהם קריטיים לאיזון.


עודף אבחנות, או מחקר מדעי לגיטימי?

טענה נוספת היא, שהdsm מכיל מדיי הרבה אבחנות, ולא יכול להיות שגילו כל כך הרבה מחלות ב 50 שנה. קודם כל, לגמרי יכול להיות. אנו צריכים להבין שבמשך שנים לא נערך שום מחקר מדעי בנושא של מחלות נפש, וכל המחקר שנערך נערך ב 150 שנים האחרונות. כמה מחלות אורגניות - ביולוגיות יש? למה לא הגיוני שיהיה כמות זהה של מחלות נפשיות? וכן, גילו אותם במשך זמן קצר, כי בזמן קצר נערכו מליוני מחקרים בנושא. ויותר מכך, בסוגיה של מחלות נפשיות, בגלל שהנושא בחיתוליו, הרבה פעמים האבחנות חופפות. למשל, התסמינים של פוסט טראומה מורכבת והפרעת אישיות גבולית הן כמעט זהות. התסמינים הם אובייקטיביים, אבל השיטה מאחוריהם לא, כי הם עדיין במחקר. האם הקושי בוויסות רגשי של פוסט טראומה נוצר בעקבות חשיפה ממושכת לארוע טראומטי, או האם מדובר בהפרעה מולדת? ההבדל בגישה יוצר אבחנה שונה, למרות התסמינים הדומים. לומר שהעובדה שיש יותר מאבחנה אחת, היא ההוכחה לחוסר האמיתות של הפסיכיאטריה, פשוט נוסעת מחוסר הבנה של הפסיכיאטריה.

והסיבה השלישית, והכי משמעותית, היא שמחלות נפשיות הן התנהגות נורמלית בצורה קיצונית וחריגה. כולם חוו עצב, ולכן קשה להבין שדיכאון, למרות שהוא כביכול עצב מאוד מוגבר- הוא לא עצב. בדיוק כמו שמיגרנה היא לא כאב ראש חזק. מיגרנה היא מיגרנה, והדרך הכי פשוטה להסביר אותה לאדם שלא חווה מיגרנה, זה על ידי הקבלה לכאב ראש. דיכאון לא חולף כמו עצב. לא יעזור כמה כח רצון יש לבן אדם, כח רצון לא יציל אותך מדיכאון. לא משנה כמה תתאמץ וכמה תרצה. למעשה, דיכאון מונע ממך להתאמץ ולרצות- זה חלק מהמאפיינים שלו.

ואני אסיים עם השערה שלי: אנשים חווים קושי מול מחלה שהיא בעצם בלתי נראה. יש לנו פחד מובנה מהלא נודע (למשל, פחד מחושך), ומחלות נפשיות נכללות בפחד הקדמוני הזה.


אנחנו פשוט מפחדים מהחושך

בסופו של דבר, אין הצדקה מדעית לחשוב שמחלות נפשיות הן פיקציה, או המצאה של הביג פארמה. הפסיכולוגיה מתקרבת להיות יותר ויותר מדעית, ומתבססת על מחקר אמפירי ולא על דעות. הטענות בדבר של זיוף ושקר של מחלות נפשיות, פשוט נובעות מבורות וממחסור בידע.

אני מקווה בפוסטים הבאים שלי להרחיב יותר על הנושא בצורה מדעית, נאמנה לאמת, ומתוך התנסות מעשית שלי. אוהב אתכם מלא! מאחל לכםן בריאות נפשית, ספרים טובים וטיולים. אמיר


----------------------------------------------------------------

מקורות:

על ההיסטוריה והזרמים השונים בפסיכולוגיה:

1.הספר מבוא לפסיכולוגיה מאת ריצ'רד ג' גריג ופיליפ ג' זימברדו הוא המהדורה המתורגמת של הספר: R. J. Gerrig & P.G. Zimbardo, Psychology and Life, 18th ed. (Pearson Education, Inc.2008).

2. https://www.psychiatry.org/psychiatrists/practice/dsm


לקריאה נוספת:

*על השיטה המדעית- https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/general_know/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%AA

------------------------------------------------------------


אהבתםן את הפוסט הזה?

עזרו לי להגיע לאתגר ה20 פטרונים בpatreon, כדי שאוכל ליצור עוד תוכן על בריאות נפשית.

בחרו את אחת הקטגריות הבאות, כדי לתמוך בקטגוריה של בריאות נפשית:

*מועדון המתמודדותים- דולר אחד

* מתמודד.ת וחצי- שתי דולר

* וחד קרן קסום- חמישה דולר

מה אני רוצה לעשות עם הכסף? לקנות מיקרופון לסרטוני יוטיוב, לקבל גישה למאמרים בגוגל סקולר, ולהקדיש יותר זמן להכנת תוכן.

להפיכה לפטרונ.ית: https://www.patreon.com/user?u=15437838


הפוסט מוקדש לפטרונים שלי: חני, גיל ונעם.