• Amir Stein

באמצע הרחוב

עודכן ב: 12 ספט 2018

סקירה ללילה נטול שינה



באמצע הרחוב תפס אותי באמצע הלילה, במיטה, ב04:00 בבוקר. כן, אני יודע. אנשים ישנים בשעה כזאת. {אתם מוזמנים ומוזמנות לעדכן את המח שלי בעובדה הזאת. אולי ככה הוא יאמין}. שוטטתי באינסטגרם בתמימות, ונתקלתי בסטורי של סופר צעיר, שהודיע שהוא רוצה להגיע לחנויות, כדי לפרסם את הספר החדש שלו. אז שלחתי לו יאיי מתלהב. ולהפתעתי, הוא הגיב לי!


מפה לשם, העניינים התגלגלו ככה, שמצאתי עותק טרי וחם של הספר אצלי בידיים. ולמען האמת, לא ידעתי מה לחשוב. הרבה פעמים אנשים מרימים גבה כשאני מספר להם אילו ספרים אני קורא. וכן, אולי ילד מגודל, בן 22 שכמותי, לא "אמור" לקרוא ספרי נוער. אבל, אני אוהב ספרי פנטזיה שמיועדים לבני נוער. הם מכילים מורכבות, רוע, שאלות של זהות, חיפוש עצמי, גזענות,זכויות אדם, היחיד מול החברה- ועוד. ואלו נושאים שאמורים לעניין את כולנו, בכל גיל. לא?! הספר של רועי אינו ספר פנטזיה. זה היה "סתם" ספר נוער, שכתב סופר חביב שבמקרה נתקלתי בו. וניסיתי להבין, למה בער בי כל כך לקרוא אותו?



באמצע הרחוב התגלה כספר אותנטי להפליא. היו רגעים ששכחתי שהספר אינו יומן אישי של נער מתבגר בעיר פריפריאלית. הכנות שלו כבשה אותי. העולם הפנימי של הגיבור, כבש אותי. וככה מצאתי את עצמי ב 04:00 בבוקר, שוכב על הגב ובוהה בנקודה עלומה בתקרה, סוגר את הדף האחרון של הספר. סגירת מעגל אירונית של אלות הגורל? זה לא הסיפור שעניין אותי, כמו התהליך. כי סיפורים ראליסטיים ,בדרך כלל, משעממים אותי להחריד. אבל כאן, הרגשתי שאני פשוט צופה במאור. היו רגעים שרציתי לתפוס את הילד הקטן מהכתפיים ולנער אותו. היו רגעים שהרגשתי עצוב ובודד. והיו רגעים שכעסתי, עלינו, כחברה.


העיניים של אלינה התרחבו. את השפתיים היא הסתירה בכפות הידיים, ובכל זאת אי אפשר היה לפספס את החיוך הגדול שלה. "תעצום עיניים," היא ביקשה. לא היה לי מושג שברגע שאפקח אותן הכול ישתנה.

מאור, הילד הקטנטן, מתמודד עם סדרה של קשיים. בבית, יש לו אבא שמעדיף אלכוהול על פני המציאות. ובכיתה, יש לו חברים שמעדיפים לברר את טוהר הגזע של מי שלומד איתם, על פני פשוט להבין שבני אדם שונים זה מזה, וזה בסדר. ומאור צריך לבחור. והוא בוחר. באופן נורא סימבולי, הוא בוחר לטמון את הרגשות שלו באדמה. אתם מוכרחים להבין. הסיפור הוא סיפור אותנטי, ולכן התוצאה אותנטית. אין כאן פתרונות קסם, או דאוס אקס מכינה משום סוג שהוא. הקורא נשאר בסוף עם ההבנה המאוד פשוטה, שלבחירה שלו יש תוצאות.


אני חושב, שבאמצע הרחוב זה בדיוק הספר שהאנושות צריכה. זה בדיוק מסוג הספרים שבגללם הספר נהפך להיות מקודש. כי ספרים כאלו מעדנים אותנו, מעירים אותנו, ומזכירים לנו להיות טובים יותר. אז נכון, כנראה יעבור זמן מה עד שאני אגש שוב לספר ראליסטי. אבל הספר הזה בהחלט השאיר אותי עם צמא לעוד.

?היי, מה קורה 
  • White Facebook Icon

© 2023 by אמיר שטיין . Proudly created with Wix.com

  • White Facebook Icon
להרשמה

היוש, קוראים לי אמיר שטיין    ואני בן 22.

כבר שנים שאני יודע  שבכל מקום בעולם בו אני אהיה, לא משנה מה המצב או הסיטואציה, כל חובב ספרים שאני אפגוש יהפוך מיד לחבר.

מקווה לצרף אתכם/ן לרשימה:)

כדי שתוכלו לקרוא סקירות ברגע שהן מתפרסמות, ועוד הפתעות שוות, מומלץ להרשם ממש כאן.